איפור כדרך לביטוי עצמי – לא רק יופי חיצוני

כשהמילה "איפור" נאמרת, רוב האנשים חושבים על מראה.
גבות, צלליות, ריסים, שפתון.
על איך זה מצטלם. איך זה נראה מהצד. איך זה נתפס בעיניים של אחרים.

אבל עבורי – כאישה, כמאפרת, כשחקנית וכאמנית – איפור הוא קודם כול ביטוי.
ביטוי של מצב רוח, של רגש, של מה שאני מרגישה מבפנים ורוצה להוציא החוצה.
לפעמים זו חגיגה. לפעמים זו עדינות. לפעמים זו מגננה.
והכי הרבה פעמים – זו פשוט דרך לזכור לעצמי מי אני.

🌿 איפור זה לא מסכה – זה מראה פנימית

אנחנו רגילות לחשוב על איפור כעל שכבה שמכסה.
אבל האיפור שאני אוהבת, שאני יוצרת, שאני חיה – הוא דווקא כזה שחושף.
ששם זרקור על מה שכבר קיים.
על האור בעיניים, על החיוך, על הגבה שמתרוממת כשאת מתרגשת, על הנקודה הקטנה בלחי שאת תמיד מסתירה – אבל היא מה שעושה אותך את.

בדיוק כמו בציור – זה לא לצבוע את הקנבס, אלא להוציא ממנו את מה שכבר שם.
והכי מרגש? כשאת מרגישה פתאום שהמראה מחזירה לך מבט – ואת אוהבת את מה שאת רואה.

💬 איפור מדבר בשפה בלי מילים

יש רגעים שבהם אנחנו לא מצליחות להסביר במילים איך אנחנו מרגישות.
אבל הפנים שלנו מדברות.
ואיפור – אם הוא נעשה מהלב, ואם הוא נעשה עם הקשבה – יכול לתרגם את הדממה הזו לצבע, לצל, לקו מדויק.

• יש ימים שאני רוצה להיות נוכחת – אז אני בוחרת צבע עמוק על השפתיים.
• יש ימים של רכות – אז רק טשטוש עדין מסביב לעיניים.
• ויש ימים שבהם אני לא רוצה להסביר שום דבר – פשוט רוצה להרגיש יפה, נקייה, מסודרת.
  וזה בסדר. זו גם שפה.

האיפור הוא לא תחפושת. הוא מראה של הנפש. הוא אמירה שקטה, אבל נוכחת.

💡 ומה עם כל הכללים והחוקים?

"אסור לעור בהיר לשים ורוד",
"עיניים קטנות לא שמים עליהן כהה",
"אם עשית עיניים – אל תעשי שפתיים",
"אם את מעל גיל 40 – רק ניוד!"

כמה רעש.
כמה כללים שלפעמים רק מרחיקים אותנו מעצמנו.
אבל אני מאמינה שהאיפור הטוב ביותר קורה כששוברים את החוקים – ונותנים ללב להוביל.

כי יופי הוא לא עניין של טכניקה.
הוא עניין של נוכחות. של כוונה. של חיבור פנימי.
וכשאת מרגישה טוב עם עצמך – זה מה שכולם רואים. לא את הקו הדק של האייליינר.

🌺 החוויה שלי עם נשים מול המראה

אני זוכה לפגוש נשים מכל הסוגים – כלות, נשים לאירועים, שחקניות, נשים צעירות, מבוגרות, כאלה שמעולם לא התאפרו.
והרגע שאני הכי אוהבת, הוא לא כשאני שמה את הליפסטיק האחרון.
אלא רגע אחד לפני – כשהן מסתכלות במראה, נושמות עמוק, ומחייכות לעצמן.

לא כי זה "יצא יפה".
אלא כי פתאום הן רואות משהו שכבר הרבה זמן לא ראו.
עצמן.
בדיוק כמו שהן, אבל עם ניצוץ. עם ביטחון. עם עדינות. עם עוצמה.

יש בזה קסם.
וזה מה שגורם לי כל פעם מחדש להבין: איפור יכול לשנות את מצב הרוח.
להרים. לחזק. להזכיר לנו – שאנחנו יפות. חזקות. ראויות. גם בלי, אבל גם איתו.

🖌️ על הקשר בין איפור לאמנות

העולם שלי מורכב מאמנות – משחק, ציור, ואיפור.
ובשלושתם יש אותו הדבר:
חיפוש אחרי אמת.
איך מעבירים רגש? איך מספרים סיפור? איך יוצרים דמות – או דווקא חושפים את האמיתית?

באיפור, כמו בציור, יש קומפוזיציה, קו, צבע, אור וצל.
אבל גם נשימה. כוונה. תנועה.
וזה מה שאני מנסה להעביר בכל פעם שאני נוגעת במברשת:
לא רק "לצייר פנים", אלא לשים לב לפנים שבפנים. לרגש. לסיפור.

💗 לסיכום – זה לא רק איפור. זו אמירה.

אם את מרגישה לפעמים שאיפור הוא שטחי – אני מבינה אותך.
אבל אני מזמינה אותך להסתכל עליו אחרת.

כמשהו שיכול לחבר אותך לעצמך.
כמרחב יצירתי שבו אין נכון או לא נכון.
כדרך לבטא מי את, מה עובר עלייך, ומה את רוצה לשדר לעולם.

כי כשהאיפור נעשה באהבה – הוא לא מסתיר.
הוא חושף.
והוא נותן מקום לא רק ליופי – אלא לנשמה שלך.